שעל נ' פזגז העמקים בע"מ

פסק דין

למבקש חדרי אירוח ("צימרים"). הוא רכש מן המשיבה מערכת חימום, הכוללת צובר גז וארבעה מחממי מים לארבעה צימרים. בתביעה שהגיש לבית המשפט קמא הוא טען, כי בחלוף מספר חודשים מאז הותקנה המערכת החלו מופיעות בה תקלות, ופניותיו למשיבה להסדרת התקלות לא הועילו. בתביעתו הוא עתר לפיצויו על הנזק הכספי שנגרם לו, וביקש להורות על החלפת מחממי המים שהתקלקלו.

בפסק דינו קיבל בית המשפט קמא את עמדת המבקש וקבע, הלכה למעשה, כי המשיבה הפרה את החוזה שכרתה עם המבקש בכך שסיפקה למבקש מערכת שאינה תקינה. הוא פסק לזכותו פיצויים בגובה סכומי הכסף שהוא הוציא בפועל בקשר עם התקלות, אך דחה את עתירתו לפיצויים נוספים, כיוון שנזקיו לא הוכחו. בית המשפט קמא לא נתן את דעתו לבקשתו של המבקש להורות על החלפת המחממים.

מכאן באה בקשת הרשות לערער, ובה עותר המבקש לפצותו על נזקיו במלואם, ולצוות על החלפת המחממים. המשיבה מבקשת להותיר את פסק הדין על כנו. לפנים משורת הדין היא נכונה להחליף את המחממים בתוך זמן קצר (10 ימים).

לישיבה הראשונה שהועדתי לדיון בבר"ע לא התייצבה המשיבה. לבקשת המבקש ניתן, על כן, פסק דין, שחייב את המשיבה במלוא הסעדים שביקש בתביעתו. אחר כך באה בקשתה של המשיבה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר כשהיא מסבירה, כי אי ההתייצבות נבע מתקלה משרדית, שכן ההזמנה לדין נמסרה לידי פקידה פלונית של המשיבה, שבשל טרדותיה אותה עת, משום שסעדה את אמה החולה, היא הזניחה את הטיפול בהזמנה לדין, וכך ארע שאיש לא התייצב לדיון מטעם המשיבה.

בדיון דהיום לא הסכים המבקש לביטול פסק הדין כשהוא טוען, כי המשיבה נהגה זלזול בבית המשפט בכך שלא הופיעה לדיון.

לאחר שעיינתי בבקשה לביטול פסק הדין, ושמעתי את טענות המבקש בנדון, מצאתי לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר. שוכנעתי בכנותו של ההסבר שבא מן המשיבה, הסבר שנתמך בתצהיר ובמסמכים מתאימים. לצד הדברים הללו ראיתי את סיכויי המשיבה להתמודד עם הבקשה כמות שהיא, משמע כנגד קבלתם של כלל הסעדים שנתבקשו בתביעתו של המבקש, ושני אלה (ההסבר והסיכויים) הביאוני לכלל מסקנה, כי את פסק הדין שניתן בהעדר יש לבטל, וכך אני עושה.

מכאן לבקשת הרשות לערער גופה. לאחר שעיינתי בחומר שהונח לפניי, ושמעתי באריכות את טענות המבקש וב"כ המשיבה, שוכנעתי כי יש מקום להתערבותי בפסק הדין קמא.

ככל הנוגע לסעד אליו לא נתן בית המשפט קמא את דעתו (החלפתם של המחממים), משום הסכמתה של המשיבה אצווה, כי המשיבה תחליף את המחממים שהתקינה אצל המבקש במחממים חדשים, ותקבל לידיה את הישנים. היא תעשה כן תוך 10 ימים מהיום. ככל הנוגע לפיצוי אותו מבקש המבקש, כאן עומדים בפניו שני מכשולים. המכשול האחד נעוץ בכך, שקביעתו של בית המשפט קמא היא קביעה עובדתית, שערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בה, קל וחומר בבקשת רשות ערעור על פסק דין שנן בבית משפט לתביעות קטנות. המכשול האחר העומד בפני המבקש נעוץ בגופם של דברים, משמע בהטעמתו של השופט קמא, לה הנני מסכים בכל הכבוד (כפוף להסתייגות שאפרט בהמשך). הנזק לו טוען המבקש הוא נזק מיוחד. הוא טוען, כי בשל הקלקול במחממי המים הוא נאלץ לפצות את לקוחותיו. אלא שהוא לא הביא ראיות להוכחת טענתו זו, לבד ממכתבי תלונה. אלה אינם מלמדים על נזק כספי שנגרם לו, ודאי לא על היקפו. אם טוען המבקש, כי נאלץ לחייב לקוח פלוני בסכום הנופל מסכום ההזמנה, בשל התקלה במחממים, היה עליו להציג את ההזמנה (עם הסכום בו התחייב הלקוח) והקבלה (ובה הסכום שהתקבל בפועל), כך יכולנו לדעת מהו ההפסד אותו ספג המבקש. הוא לא עשה כן. משלא הוכיח המבקש את נזקיו אלה, צדק בית המשפט קמא בדחותו אב נזק זה שבתביעת המבקש.

יחד עם זאת, נזק כללי ודאי נגרם למבקש, כגון עגמת נפש, פגיעה במוניטין של בית העסק שלו וכד'. על פגיעה זו הוא זכאי לפיצוי, ואותו ניתן לקבוע על דרך האומדנה. במאמר מוסגר אציין, כי על העדרה של קביעה זו שיכול היה השופט קמא לקבוע ולא עשה, לא עומדת המגבלה בדבר התערבות בממצאים שבעובדה, ולכן מצאתי עצמי חופשי לחייב את המשיבה בפיצוי על הפגיעה בגין הנזק שאיננו ממוני. את הפיצוי הנני מעמיד על סך של 2,500 ₪.

סוף דבר, הנני נותן למבקש רשות לערער, רואה בבקשתו כערעור ומקבל את הערעור באופן חלקי, ומורה כלהלן:

א.בתוך 10 ימים מהיום תחליף המשיבה את ארבעת המחממים שהותקנו אצל המבקש, במחממים חדשים. היא תקבל לידיה את המחממים הישנים.

ב.נוסף לחיוב שחויבה בפסק הדין קמא תשלם המשיבה למבקש סך 2,500 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום.

בנסיבות העניין, והואיל והמשיבה הסכימה כבר בתחילת הדיון להחליף את המחממים, לא אתן צו להוצאות בהליך שלפניי.

ניתן היום, ז' שבט תשע"ד, 08 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: